מכתב פתוח לנערים – הבלוג של לורה לי

ייתכן שתהיו מופתעים כשתקראו את הכותרת של מאמר זה, ותחושו שאין עוד צורך בפתיחות אישיות מסוג זה. אולי נהוג לחשוב שכתיבת מכתבים פתוחים היא כבר דבר נחלת העבר, במיוחד לאחר שהפופולריות שלה דעכה לפני כמה שנים בעקבות החלטות של משתמשים ברשתות החברתיות. אך אני סבור שזו שגיאה. הייחודיות של הבלוג שלי היא האפשרות להביע את הדעות והרגשות באופן חופשי, מבלי להיות כפוף לסטנדרטים של “המשטרת הטרנדים”. כאן, אני יכול לשתף תמונות של חיות מחמד חמודות, מתכונים של עוגות, ואפילו להביע תגובות בוערות ומעוררות מחשבה, כמו למשל: ״אם תחברו את כל ההנחיות של ההגבלות על מניעת פגיעות בפרסומים בנורווגיה, תוכלו לעקוף את הקוטב הצפוני פעמיים. זהו עובדה.״

אז אכן, זהו מכתב פתוח בעניין הטכנולוגיה והנוער. הטכנולוגיה היא תופעה מרשימה ומועילה, הן בהיבט החברתי והן בהיבט הצרכני. קשה בלי להכיר בכך שהיא אף שינתה באופן מובהק את תעשיית המין, תוך שיפור היכולת לחלוק מידע על לקוחות מסוכנים, וליצור רשתות תמיכה וקשר בין עובדי תעשיית המין ופעילים למען זכויותיהם. בנוסף, קיימים גם משחקים וסרטים, שמדמים את חווית הבית ולפעמים יכולים לשמש כלחם ושומן להורים המתמודדים עם שגרת היום-יום. לדוגמה, כשהורי תמיד הצליחו לעקוב אחרי במהלך נסיעה של ארבע שעות מדבלין לקורק, אני בטוח שהדבר נחשב לנס. כששפותחו הטלפונים הסלולריים, היו תוויות שמבטיחות “חיבור בין אנשים, לא מקומות”. נשמע נהדר, נכון? אך עבור ההורים של הנוער, זה עלול להיות מבלבל ואולי מטרד, כי זה מעודד את הצעירים להישאר מחוברים בכל רגע, לעיתים גם בזמן שיחה עם ההורה עצמו.

המכתב שלי

יקרי הנוער,

מה שאני עומד לומר עכשיו כנראה יישמע לכם מופרך, אבל יש עולם לפני שני אצבעות ומסך מלא באימוג’י. בזמן שאתם עסוקים בטקסטים אינסופיים ושולחים תמונות של הארוחה שלכם עם הערות של “FML” (קיצור של “אני א-מאנא-נורמל”), קורה משהו מרהיב מתחת לאף שלכם. אנחנו – ההורים – נכנסים לתוך עולמכם הפרטי, אל חדר השינה שלכם, כדי לשחרר את הבגדים שהשאירם על הרצפה ואיש לא היה מוכן לגעת בהם בשל ריקבון הפטריות שהצטבר עליהם. אנחנו שוטפים, מייבשים ומגהצים את כל זה, בזמן שאתם מעצבים מחדש תמונות של הרבי סיידס עם הכתר והלבבות, כדי להחיות את הפרופילים שלכם באינסטגרם.

לעיתים קרובות, אנחנו אפילו עובדים כדי לשלם עבור כרטיסי ההופעה שלכם, כסף כיס, כרטיסים למסבת התיכון, ואפילו את המזון שמבטרנים אתכם על הרגעים שהכי יקרים לכם. והכי בהלם – אנחנו משלמים על המכשיר שממנו אתם משדרים את עצות היופי החמות ביותר לחבריכם ביו-טיוב. וכדי להוסיף חלב על האש, תשתמשו ב-Wi-Fi במקום לנתב את הנתונים שלכם.

אתם צריכים להבין, שהשיטות שהייתה נהוגה פעם – להתקשר לטלפון בבית ולפגוש את החבר בפרק הזמן שנקבע, ליד שעון קלרי – כבר לא קיימות. היום, אם תקראו הודעה ולא תענו מיד, זה לא אומר שאיכפת לנו פחות. זה פשוט אומר שאנחנו עסוקים וחשובים לנו עניינים אחרים – גם אם זה לוקח שעה. אין צורך למהר להגיב מיידית, כי בסופו של דבר, אף אחד לא מת בגלל תגובה מאוחרת. וכאן הסוד הקטן שמאוד יכעיס את ההורים שלכם: חכו שההורים יהיו באירוע חברתי, כמו חתונה, או בילוי לילי עם חברים, ושהם באמת חוגגים ומבלים – זו ההזדמנות שלכם לכתוב להם הודעות בלי להישמע חסרי סבלנות. תזכרו, הם תמיד ימצאו זמן גם כשהם עסוקים ומרוגזים – כי הם אוהבים אתכם בכל מקרה.

בוודאי, זה מוזר שאנו כה אופטימיים כלפיכם, אך זה נובע מהטבע שלנו, שגורם לנו לאהוב ולדאוג לכם יותר ממה שנדמה. לכן, קחו בחשבון שהכל נעשה באהבה ובכדי לשמור עליכם, גם אם זה לא תמיד נראה כך בזמן אמת.

בברכה,

הורה באהבה,