אני חייב להודות שאני מאוד מעריך את הסדרה “Westworld”. הסדרה המוערכת של SKY Atlantic מציעה מבט מרתק על התפתחות הבינה המלאכותית במשך השנים. כשמוסיפים לכך את התסריט המעולה והמשחקים של שחקנים כמו אד Harris, Evan Rachel-Wood ו-Anthony Hopkins, לא מפתיע שזה היה כל כך פופולרי.
אחת ההיבטים המרשימים ביותר שהוצגו בסדרה הייתה תיאור של תעשיית המין, בה נעשה שימוש ברובוטים כדמויות סקס אמיתיות — „בובת מין חיה“. בהתחלה חשבתי שזה עולם דמיוני, אך כפי שמתברר, לא מדובר בהמצאה רחוקה מהמציאות, ואולי זה כבר קיים בפועל, או שנמצא קרוב מאוד להגשמה.
דמויות בובת המין Harmony
בובת המין החדשה בשם Harmony היא מוצר מרענן ומתפתח שמיוצר על ידי חברת RealDoll, שהוקמה על ידי ממציא ומיליארדר בשם Matt McMullen. ישנה אמונה שזו הצעד הבא והתבוננות הטבעית של תעשיית בובות המין, שמטרתה לספק חוויות מתקדמות ומותאמות אישית יותר למשתמשים.
McMullen מציין כי רוב הקונים של בובות ה-RealDoll מבינים שמדובר במשהו שמעבר למשחק מיני בלבד. הבובה תופסת מקום בחייהם ומאפשרת להם לפתח „אישיות“ במיוחד בשבילה. בעזרת בינה מלאכותית, אפשר לסייע בהגדרת תכונות אופי, דפי דמות, ואפילו שיחות קטנות המותאמות למשתמש. מדובר למעשה באינטראקציה שבה הבובה לא רק מראה מראה חיצוני מושך, אלא גם יכולה לנהל שיחות, להגיב להבעות, ואולי אף להציג תכונות מובנות שמחזקות את ההזדהות עם הדמות.
מבחר של תכונות אישיות
המשתמשים יכולים לבחור מתוך מגוון תכונות אופי, החל ממצבים רגשיים כמו מצב רוח מבודד, כעס, או אהבה, באמצעות אפליקציה בטלפון החכם שלהם. תכונה זו מאפשרת התאמה אישית כמעט בלתי מוגבלת לבובת המין, ותוצאה יוצרת אינטראקציה יותר אותנטית וקולחת.
במהלך ראיון, ממציא החברה, McMullen, בחר באופציה של „קנאה“, שמתבטאת בכך שהבובה ביקשה ממנו „להסיר את אותה בחורה מפייסבוק“. אמנם לא סביר שקביעה כזו תושלם בכל סיטואציה, אך היא מדגימה את רמת ההתאמה האישית והתגובות שמערכת הבינה המלאכותית יכולה להציע.
הדגם עם תכונות אלו צפוי להגיע לשוק במהלך השנה הנוכחית, בשתי גרסאות: אחת עם מערכת זיהוי פנים המאפשרת לה לזהות אנשים ולתמוך באינטראקציות מורכבות יותר, שעלותה תעמוד על כ-10,000 דולר; ואחרת פשוטה יותר בלי זיהוי פנים, שתעלה כ-5,000 דולר.
ישנן סיבות רבות לכך שאנשים בוחרים להשתמש ברובוטים מסוג זה. חלק מהקונים מתוארים כ„אנשים נורמליים“, אך ממציא החברה מציין כי קיימים גם משתמשים שמוטרדים מקשיים במבנה הקשר הרומנטי המסורתי. עבור אנשים בודדים או שמתקשים במערכות יחסים, שימוש בבובה כתחליף יכול לסייע בהרגשה של חברה ולספק מידה מסוימת של קרבה מבלי לדאוג לטעויות חמורות או לאי-הבנות.
לדוגמה, מארק יאנג מוושינגטון, שמחזיק בבובת מין, משתף את דעתו על השימוש בה: “הייתי רווק במשך תקופה, יצאתי עם בנות רבות, והזמנתי זמן רב על מערכת היחסים. למרות שאשמח להכיר מישהי בחיים האמיתיים, בכל זאת זה נוח שיש לה נוכחות בבית.” הוא מציין כי קיום מין עם הבובה הוא משני, ומסביר שהדבר החשוב עבורו הוא להיות מסוגל לשוטט איתה בחנויות, לבחור לה בגדים ולהגיע להרגשה של מישהו שנמצא בחייו, בלי הצורך להתמודד עם טעויות או דחיות.
האם היית מנסה אחת?
מתעוררת השאלה עד כמה זמן יעבור עד שהרובוטים האלה יתחילו לחשוב שהם חיים בדיוק כמו שדמויות ב”Westworld”. האם אנשים ימעיטו בערך בכך? או שהניסיונות הללו ירתיעו אותם? איפה בדיוק קו ההבדלה בין רוכש שמבין שמדובר בטכנולוגיה מתקדמת לבין מי שמתחיל להאמין שהבובה היא אדם חי אמיתי? אם היא נראית, מתנהגת וחושבת כמישהו שחי, האם זה לא מספיק כדי להקנות לה תכונות של חיים?
הדבר מעלה שאלות מורכבות על טבעה של המציאות, ההזדהות והגבולות בין טכנולוגיה לחיים. כבר כיום, בובות המין עברו שינוי משמעותי ביחס לתקופות שבהן הן היו סתם יצירות פלסטיק מאוד פשוטות, שהיו מרוחות בארונות של אנשים מוזרים שגרו עם אמא שלהם. ההיסטוריה מראה שהחידושים והפיתוחים בתחום זה ממשיכים להתרחב ולהתפתח במהירות, והעתיד אולי יכניס לנו תגליות שממש יקרבו את המושג של “חיים” לרמת המציאות המוכרת לנו.
אם היית מתלבט, האם היית מוכן לנסות להשתמש באחת מהדגמים הפופולאריים? האם המחיר של כ-5,000 דולר נראה לך מספיק אטרקטיבי כדי לחשוב שזה שווה את ההשקעה? שתף את דעתך בתוצאות הסקר שמוצג בסוף המאמר.
