רופאת חירום מחייכת בעדינות ועוטה כפפה סגולה במרפאה מוארת

חמישה חפצים מפתיעים שנמצאו ברקטום ומה חשוב לעשות במקרה חירום

סיפורים על חפצים זרים שנמצאו ברקטום מופיעים מדי פעם בדיווחים רפואיים, בתקשורת ובאגדות אינטרנט שקשה לאמת. הפרטים משתנים מסיפור לסיפור, ולעיתים הניסיון להצחיק מסתיר את הנקודה החשובה באמת: חפץ שנתקע בגוף עלול לגרום לקרעים, לדימום, לזיהום ואף לפגיעה באיברים פנימיים.

הרשימה שלפניכם אינה דירוג רפואי, וחלק מהסיפורים שנקשרו לחפצים האלה אינם מתועדים במידה שמאפשרת לקבוע שכל פרט בהם התרחש בדיוק כפי שסופר. עם זאת, כל אחד מהחפצים ממחיש סיכון ממשי. אף אחד מהם אינו מיועד להחדרה לגוף, ובמקרה של הסתבכות אין מקום לאלתורים או לניסיונות חילוץ כוחניים בבית.

איך חפץ נתקע ומדוע קשה להוציא אותו לבד

הרקטום מוקף בשרירים שמתכווצים באופן טבעי. חפץ שהוחדר עמוק מדי, במיוחד אם אין לו בסיס רחב שנשאר מחוץ לגוף, עלול להישאב פנימה ולהפוך לקשה לאחיזה. ניסיונות חוזרים למשוך אותו באצבעות או בעזרת כלי בית עלולים לדחוף אותו עמוק יותר ולגרום נזק נוסף.

גם צורת החפץ משנה מאוד. קצוות חדים עלולים לשרוט או לקרוע רקמה; זכוכית יכולה להישבר; סוללה עלולה להינזק או לדלוף; וחפץ גדול עשוי ליצור לחץ מקומי או חסימה. לכן השאלה אינה רק עד כמה המקרה נשמע מוזר, אלא מה החפץ עשוי לעשות בתוך הגוף וכיצד ניתן להוציאו בלי להחמיר את הפגיעה.

חמשת החפצים החריגים שמופיעים בסיפורים מסוג זה

1 מפתח

מפתח נראה קטן יחסית, אבל המבנה שלו בעייתי במיוחד: יש לו שיניים, פינות חדות ולעיתים גם טבעת מתכת שעלולה להיתפס ברקמה. אם הוא מסתובב בזמן ניסיון ההוצאה, הוא עלול לגרום לשריטות או לקרע. הסברים כמו נפילה מקרית או ניסיון חיפוש משונה אינם משנים את אופן הטיפול. כאשר מפתח או חפץ מתכתי אחר נתקע, לא מנסים לשלוף אותו באמצעות פינצטה, צבת או חפץ נוסף.

2 רימון או פריט תחמושת

אחד הסיפורים הקיצוניים שמסתובבים ברשת ובתקשורת עוסק בפריט תחמושת שהוחדר לגוף ונתקע. לעיתים הוא מתואר כרימון חי ולעיתים כפגז או מזכרת צבאית, ולכן אין דרך אחראית להציג את כל פרטי העלילה כעובדה ודאית. הסכנה העקרונית, לעומת זאת, ברורה לחלוטין.

אם קיים חשד שמדובר בתחמושת פעילה או בחפץ נפיץ, אסור לגעת בו, לפרק אותו או לנסות להזיזו ללא הנחיה מקצועית. יש לדווח מיד לשירותי החירום מהו החפץ החשוד, כדי שיוכלו לערב גם גורמים המתמחים בחומרי נפץ. זה כבר אינו רק מקרה רפואי חריג, אלא אירוע שעלול לסכן גם את המטופל, את הצוות הרפואי ואת הסביבה.

3 טלפון נייד

הגרסה המוכרת של הסיפור מספרת על טלפון שצלצל בזמן שהצוות הרפואי ניסה להוציאו. קשה לדעת אם הסצנה הזאת אכן התרחשה בדיוק כך או נוספה כדי להפוך את הסיפור לוויראלי. מבחינה רפואית, טלפון הוא חפץ קשיח בעל פינות, מסך שעלול להיסדק וסוללה שאינה אמורה לבוא במגע עם רקמות הגוף.

גם אם המכשיר נראה שלם מבחוץ, אין להסיק מכך שלא נגרם נזק פנימי. כאב, לחץ או דימום אחרי החדרה מחייבים בדיקה, ולא כדאי להמתין בתקווה שהחפץ יצא מעצמו.

4 כוס בירה

כוס זכוכית היא אחד החפצים המסוכנים ביותר ברשימה. היא עלולה להישבר בזמן ההחדרה, בעקבות לחץ של השרירים או במהלך ניסיון החילוץ. שברי זכוכית עלולים לגרום לחתכים עמוקים ולדימום משמעותי, וגם כוס שלא נשברה עשויה להיות קשה מאוד לאחיזה ולהוצאה בטוחה.

במקרה של חפץ מזכוכית אסור להפעיל לחץ, לסובב אותו בכוח או לנסות לשבור אותו כדי להקטין את נפחו. הצוות הרפואי עשוי להזדקק להדמיה ולציוד מתאים לפני שיחליט כיצד לבצע את ההוצאה. ניסיון ביתי שנראה הגיוני לרגע עלול להפוך אירוע שניתן לטפל בו לפציעה מורכבת.

5 נורה

נורה משלבת מעטפת זכוכית דקה עם בסיס קשיח ולעיתים חד. זו בדיוק הצורה שעלולה להישבר תחת לחץ ולהשאיר רסיסים שקשה לאתר ולהוציא. גם כאן, השאלה מדוע מישהו עשה זאת פחות דחופה מהצורך למנוע תנועה נוספת של החפץ ולקבל טיפול.

אם נורה או חפץ שביר אחר עדיין בולט מחוץ לגוף, אין למשוך, לדחוף או לסובב אותו. מומלץ לצמצם תנועה ככל האפשר ולפנות בדחיפות לקבלת הנחיות רפואיות. אם החפץ כבר נשבר, יש להתייחס למצב כחירום ולא לנסות לאסוף או להוציא את השברים באופן עצמאי.

מה עושים כשחפץ נתקע

מבוכה גורמת לאנשים לדחות טיפול או להמציא הסבר שנשמע להם פחות מביך. לצוותים רפואיים, לעומת זאת, חשוב לדעת מהו החפץ, מתי הוחדר, האם הוא עשוי זכוכית או מתכת, האם יש בו סוללה, והאם נעשו ניסיונות להוציאו. המידע הזה משפיע על בחירת הבדיקה ועל הדרך הבטוחה לטפל במצב.

  • מפסיקים לנסות להוציא את החפץ בכוח. אין להשתמש בכלי עבודה, במלקחיים או בחפץ נוסף.
  • לא אוכלים ולא שותים בכמות גדולה עד לקבלת הנחיה. במקרים מסוימים עלול להידרש הליך רפואי תחת טשטוש או הרדמה.
  • פונים לקבלת עזרה רפואית בהקדם. כאב חזק, דימום, חום, הקאות, נפיחות בבטן, חולשה או קושי בהעברת צואה וגזים מחייבים פנייה דחופה.
  • מתארים את החפץ בכנות. אם יש אריזה זהה, צילום של פריט דומה או מידע על החומר שממנו הוא עשוי, אפשר למסור אותם לצוות בלי לנסות להזיז את החפץ עצמו.
  • בחשד לחומר נפיץ או מסוכן מתריעים מראש. אין להגיע למקום הומה בלי ליידע את שירותי החירום במה מדובר.

איך מצמצמים את הסיכון מראש

חפצי בית אינם תחליף למוצר שתוכנן לשימוש אנאלי. מפתחות, טלפונים, כוסות, נורות, בקבוקים ופריטים צבאיים אינם בטוחים בשום נסיבות. מי שבוחר בפעילות אנאלית צריך להשתמש רק במוצר ייעודי בעל בסיס רחב וברור שאינו יכול להיכנס כולו לגוף, העשוי מחומר שלם, חלק ונוח לניקוי.

יש להשתמש בחומר סיכה שמתאים למוצר, להתקדם לאט ולעצור במקרה של כאב חד או דימום. אין להשתמש בפריט סדוק, שבור או מאולתר, ואין להסתמך על חוט, ידית צרה או טבעת קטנה כאמצעי חילוץ. אלכוהול וסמים עלולים לפגוע בשיקול הדעת ולהקשות לזהות כאב או פציעה בזמן.

המסר החשוב אינו שהגוף האנושי מספק סיפורים משונים, אלא שמצב מביך עלול להפוך במהירות למצב רפואי רציני. פנייה מוקדמת, תיאור מדויק והימנעות מניסיונות חילוץ מסוכנים יכולים לצמצם נזק. בחדר המיון המטרה אינה לשפוט את המטופל, אלא להוציא את החפץ בבטחה ולבדוק שלא נגרמה פגיעה פנימית.